פסק-דין בתיק ה"פ 226-07

מבוא

1.     המבקשים הגישו המרצת פתיחה ובה ביקשו להצהיר על בטלות שתי עסקאות במקרקעין אשר בוצעו בחלקה 28 בגוש 10264 (להלן-החלקה). העסקה הראשונה נעשתה בהסתמך על יפוי כח בלתי חוזר מיום 14.4.1995 עליו חתם לכאורה המנוח עבד אלקאדר גבארה ז"ל (להלן- המנוח), על פי יפוי הכח מונו עורכי הדין יוסף רענן ואינאס סלאמה לבצע את השלמת המכירה למשה וייס (המשיב 1). העסקה השניה הינה עסקה לפיה מכר משה וויס ביום 11.7.2007 את החלקה למר אבנר חדד (משיב 2), עסקה זו יצאה לפועל באמצעות עו"ד מנחם וקסמן (משיב 3) שמונה על ידי הצדדים לעסקה לטפל בהליך המכירה.

2.     המבקשים טוענים כי יפוי הכח מיום 14.4.1995 אשר חתום בטביעת אצבע, מזויף ולכן שתי העסקאות שנעשו בהסתמך על תקפותו בטלות.

3.     בתחילתו של ההליך הסתבר כי עו"ד אינאס סלאמה מונה כשופט, בהסכמת הצדדים מונה על ידי השופט יצחק עמית (בשבתו בבית המשפט המחוזי בחיפה) מומחה מטעם בית משפט, מר ינקו מרק, לחוות דעתו באשר לאמיתות החתימה על יפוי הכח ולאחר שנחקר ע"י הצדדים, הפנו הצדדים שאלות לשופט סלאמה והתשובות לשאלות הוגשו כראיה. משלא נפתרה המחלוקת הביא כל צד את העדים מטעמו וסיכם טיעוניו בכתב.

4.     מטעם המבקשים העידו נורה אשת המנוח, מוסא בנו וחסן אבו שאח, שכנו.           משיבים 2 ו-3, העידו בעצמם ומטעמו של משיב 1 בנוסף למשיב 1 בעצמו, העידו: אדיב עאיס, שותף עסקי של משיב 1, לו גם זכויות בחלקה גובלת, ומתווך בשם סאמי חאג'. ניסיונותיו של משיב 1 להביא לעדות את העד שופנייה לא צלחו בשל התדרדרות במצבו הרפואי.

כרונולוגיה

-ביום 18.11.1958 רכש המנוח את זכויותיו בחלקה, ביום 1.3.1966 נרשמו הזכויות על שמו.

-ביום 14.4.1995 שוחרר המנוח מבית חולים בני ציון לאחר אשפוז של 4 ימים.  באותו יום חתם לכאורה המנוח על יפוי כוח בלתי חוזר (להלן-יפוי הכוח), המאפשר להעביר זכויותיו במקרקעין למשיב 1.

-ביום 24.4.1995 חתם לכאורה המנוח  ברמאללה על יפוי כוח כללי המייפה את כוחו של בנו מוסא לפעול בקשר לכל רכושו, (המשיבים התנגדו להגשת המסמך כראיה לאמיתות תוכנו, עמוד 30 לפרוטוקול).

-ביום 5.6.2000 נפטר המנוח.

-ביום 28.7.2004 העביר השופט סלאמה את סמכויותיו ביפוי הכוח מיום 14.4.1995 למשיב 3, (ראו ת/6).

-ביום 16.8.2004 נחתמה הערת אזהרה לטובת המשיב 1 מכח יפוי הכוח מיום 14.4.1995.

-ביום 27.12.2006 דווחה העסקה למס שבח, (חלק מת/6).

-ביום 11.1.2007 מכר משיב 1 את זכויותיו למשיב 2, (משיב 3 שימש כעורך דינם של הצדדים באותה עסקה).

-ביום 16.7.2007 נרשמה הערת אזהרה לטובת משיב 2.

המחלוקת הטעונה הכרעה

5.     השאלה העומדת בלב המחלוקת היא האם המנוח חתם על יפוי כוח בלתי חוזר ביום 14.4.1995 (ת/1) או שמא חתימתו זויפה כטענת המבקשים.

על פי הראיות שהוצגו, המנוח חתם את כל חתימותיו בדרך של הטבעת טביעת אצבעותיו על המסמכים.  המסמך שבמחלוקת (ת/1) הוא מסמך שנחזה להיות חתום ע"י המנוח בטביעת אצבעו, בתחתית המסמך לצד החתימה מופיע "אני עו"ד אינאס סלאמה מאשר בזה חתימת מרשי הנ"ל", אישור שבא לידי ביטוי בחתימת עו"ד סלאמה.

6.     לימים מונה עו"ד סלאמה לשופט וחשוב להדגיש כי אין למבקשים (או למי מהצדדים) טענה כל שהיא נגד עו"ד סלאמה (כתוארו אז) באשר לתפקודו במועד החתימה ואישור החתימה על יפוי הכוח, (ראו במפורש עדות עד התביעה המרכזי מר מוסא, עמוד 24 שורה 38 לפרוטוקול). לכל הצדדים ניתנה אפשרות להציג לשופט סלאמה שאלות, על פי תשובותיו לא זכר השופט סלאמה את נסיבות החתימה על המסמכים אך הוא הוסיף כי "חתימות על יפוי כוח בלתי חוזר שנערכו בפניי נעשו תמיד לאחר זיהוי החותם באמצעות תעודת זהות". ניסיון לפטור המחלוקת באמצעות מומחה שמונה מטעם בית משפט לא צלח, המומחה מר ינקו מרק לא הצליח להגיע לממצא פוזיטיבי באשר לשאלה האם החתימה על יפוי הכוח אמיתית או מזויפת.